החלטה בתיק ת"א 1727-05-12

1.      העניין שבפני, בקשת הנתבע להעברת מקום הדיון בתובענה, לבית משפט השלום בתל אביב.

2.      התובענה הינה תובענה כספית ע"ס 174,675 ש"ח, ונוגעת לנכס המצוי ברח' השומר 42, חיפה. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת משמשת כסוכן מוסמך של מינהל מקרקעי ישראל בשם רשות הפיתוח, ומנהלת את המבנה ככזאת, בעוד הנתבע הינו בעל זכות חוזית בנוגע לאחת הדירות במבנה כאמור. התובענה נסמכת על טענת הנתבעת לפיה הוציאה הוצאות לתיקון ליקויים במבנה, וטוענת היא לזכות לקבל השתתפות/השבה מטעם הנתבע.

3.      הנתבע הגיש בקשה להעברת מקום הדיון בתובענה, שכן לטענתו, לאור מקום מגוריו, ביהמ"ש המוסמך לדון בתובענה הינו ביהמ"ש במחוז ת"א.

4.      התובעת השיבה לבקשה, ולעמדתה, בית משפט השלום בחיפה מוסמך אף הוא לדון במחלוקת שבין הצדדים, מבחינה שאלת הסמכות המקומית. טוענת התובעת, כי מדובר בנכס המצוי בחיפה, אשר נרכש ע"י הנתבע במכרז אשר פורסם ע"י סניף חיפה של התובעת. מוסיפה התובעת ומציינת, כי הליך קודם נוהל בפני כב' המפקחת על בתים משותפים בעיר חיפה, וחשוב מכך, אף הליך נוכחי בו תבע הנתבע את התובעת, מתנהל בבית משפט השלום בחיפה.

5.      הנתבע השיב לתגובת התובעת, ולעמדתו, אין בכל הטענות והעובדות אשר הועלו כדי לקבל את עמדת התובעת; לטענת הנתבע, לתובעת מספר סניפים, ומשרדה הראשי מצוי בת"א, ולפיכך הוראות תקנה 3 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 גוברות על החלופות האפשריות שבתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 .

6.      מוסיף הנתבע ומציין, כי את חוברות המכרז רכש בסניף בת"א, המצוי ברח' שאול המלך 39, ת"א, ובנוגע להליך הנוסף המנוהל בפני בית משפט השלום בחיפה, מציין הנתבע, כי לגבי אותו הליך, היתה תניית שיפוט בנוגע לשאלת הסמכות המקומית, ואולם תניה זאת, אינה חלה על הליך זה, אשר אינו נובע ואינו עולה מההצעה במכרזים אשר פורסמו על ידי התובעת - ולפיכך לא בחר הנתבע את חיפה כמקום שיפוט ראוי, אלא הדבר הוכתב על ידי מסמכי המכרז.

7.      לאחר בחינת טענות הצדדים, סבורני כי דינה של הבקשה להעברת מקום הדיון, להידחות.

8.      תקנה 3 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת "על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט".

9.      תקנה 3 (א1) לתקנות מיועדת למקרה בו ייאלץ נתבע לכתת רגליו למחוז שיפוטי אחר, בדרך המקרה. הואיל והנתבע מתגורר בתל אביב, ואולם רכש נכס מקרקעין להשקעה בחיפה, ניתן לעמדתי לראות אותו כמי ש"מקום עסקו" הינו אכן בעיר חיפה. גם אם הייתי נוטה ליתן הבכורה לתקנה 3 (א1) לתקנות (ולעמדתי, מקרה זה אינו המקרה אליו מכוון הסעיף, והפרשנות הראויה הנכונה והמתבקשת של התקנה, לדעתי, נוגע באי גרירת אדם למחוז שיפוטי אשר לו או לנכסיו אין כל זיקה אליו, שלא כבמקרה דנן), גם אז מן הראוי היה לראות את התובענה כמוגשת במקום עסקו של הנתבע (והרי רכש נכס מקרקעין באותו מחוז).

10.  אוסיף, יתר על כן, כי "המקום אשר היה מיועד לקיום החיוב", תקנה 3 (א)(3) לתקנות סד"א, הינו בחיפה, וברי כי אף כל העדים הרלוונטיים לבירור התובענה (למעט הנתבע עצמו), מצויים באיזור העיר חיפה. לפיכך סבורני כי בית משפט השלום בחיפה ובית משפט השלום בתל אביב, מוסמכים באופן מ מבחינת שאלת הסמכות המקומית, וככל שבחרה התובעת אחד משני אלו, הרי שאין טעם או הצדקה להורות על העברת הדיון בהיעדר סמכות מקומית.

11.  אציין כי בכל הנוגע להליכים המשפטיים הקודמים שבין הצדדים, לא ראיתי בכך כמקים סמכות מקומית או מקנה סמכות מכח אותם הליכים, שכן לעמדתי הסמכות המקומית נתונה לשני בתי המשפט, בצורה מקבילה, כאמור לעיל.

12.  למעלה מן הצורך אפנה למשקל המועט אשר בתי המשפט מייחסים כיום לשאלת הסמכות המקומית, בכל הנוגע למחוזות שיפוט שאינם רחוקים מאוד זה מזה: ע"א 6920/94, לוי נ' פולג, " במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות.", ולגישתי, אם התובע לא ראה טירחה רבה ברכישת נכס המצוי בחיפה, אין הוא אמור לראות טרחה ניכרת בניהול הליכים משפטיים לגבי אותו נכס, במקום הימצאו של הנכס.

13.  הבקשה להעברת מקום דיון - נדחית.

14.  הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 1,200 ש"ח בגין הגשת התגובה לבקשה.

15.  כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום. ת.פ. ליום 5.2.2013.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: